תודה לבנדובסקי, לאמין הטיפש ופלורנטינו השיכור

[00:00:04] Speaker A: פודקאסט ברצלונה מבית בר סמניה עם שי פעל, יאו סבר ותום רוזנבאסה. [00:00:20] Speaker B: ערב טוב לכם, בוקר טוב או צהריים טובים, אנחנו כאן בפודקאסט בלאו גראנה מספר 194. עוד פודקאסט חגיגי, אחרי הפודקאסט החגיגי הקודם, עם הקלאסיקו והאליפות והניצחון והצלחת על הפרצוף של ריאל. הפעם גם פודקאסט שמח, נחמד, ניצחנו את בטי, סאונה מתקרבת לסיומה. לוונדורסקי נפרד מאיתנו, זה עצוב שמח, זה לא רק שמח, זה גם הרבה דמעות של התרגשות. אנחנו נדבר פה על הדברים האלה, נדבר קצת על עונת המלפפונים, נדבר, כן, מעט, לא הרבה מדי על הדגל של אמין ימאל, ומה קורה עם הסיפור הזה. נדבר אולי כמה מילים על הנאום הבאמת מופרש של פלורנטינו פרס. נדבר ונפתח באופן רשמי את עונת המלפפונים, אבל לא נעשה את זה לפני שנודה לאסתריה אדם. אבירה עם הכוכב, אמרתם אסתריה, אמרתם ברצלונה, אז אמרנו אבירה זרמה. ימיים ברחובות ברצלונה לאחר הניצחון בקלאסיקו, אבירה ממשיכה לזרום, זרמה היום בקמפנו, אין לי ספק, ואנחנו מודים לשותפים שלנו, זה שוב המקום להודות להם על החלק שלהם באירוע המדהים, שבוע שעבר באמפי מסובים, אור יהודה שהיה באמת אירוע לדורות, אולי עוד נזכיר אותו בכמה מילים. וכמובן, בשביל להתחיל ולדבר על כל הנושאים המרגשים האלה, אני אומר שלום וערב טוב ללא אחר מהאיש והאגדה, שי פאל, ערב טוב. מה קורה עוז? אצלי בסדר, קליל כזה, אתה יודע, משחק קליל, לא זה, ועונת המלפפונים התחילה רשמית. [00:02:06] Speaker C: מלפפונים חמוצים? [00:02:08] Speaker B: זה אנחנו, זה נדע בהמשך. [00:02:10] Speaker C: עוד נדע, עוד נדע. [00:02:11] Speaker B: עוד נדע, אני רק, אני ככה ניתן טיזר קטן, אני מבין שהמלפפון שהכי החמיץ, הכי מהר. זה בסטוני שעכשיו הדעה הרווחת היא שהוא לא יהיה שחקן ברצלונה, לא בפגרה הזאת בכל מקרה. [00:02:27] Speaker C: נראה שפליק הטיל וטו שם, בוא נראה. [00:02:29] Speaker B: כאן כמה רצינו להגיד שלום וערב טוב לתום רוזן וסר מרמת לבנדובסקי, זה לא הצליח, אבל באמת שהיו לנו הרבה הרבה הרבה מאוד שידורים שפנינו אליו מרמת לבנדובסקי. היום בכל מקרה זה תום רוזנבאסר מרמת רפיניה וגם זו בשורה טובה שהוא חזר לעניינים ערב טוב תום. [00:02:49] Speaker A: תהלן ממלפפונים למלפפונים כבושים. [00:02:52] Speaker B: כובשים, כובשים, לא כבושים. [00:02:55] Speaker A: כובשים וכבושים, ערב טוב, ערב היסטורי גם. [00:03:02] Speaker B: נכון, שיא של ברצלונה, 19 ניצחונות ב-19 משחקי בית. אין כמו בבית, לא? [00:03:10] Speaker A: ממש, וזה מראה כמה הגעגועים שלנו לקאמפ נו היו מחוברים למציאות, וכנראה שהגעגועים האלה היו לא רק שלנו, אלא גם של השחקנים. לא היה כדבר הזה, מה שנקרא, שחקן על 19 מ-19, שני ניצחונות ליגה האחרונים שלנו. היו משחקים לא טריוויאליים נגד קבוצות מהצמרת של הליגה ועשינו את זה. [00:03:43] Speaker B: של הליגה, יצא לך יפה. אגב, זה לא הכל היה בקאמפ נו, אני חושב שזה התחלק בין שלושה אצטדיונים. זאת אומרת, שיחקנו גם ביוהאן קרויף, גם במונז'וויק וגם בקאמפ נו. נהניתם מברסה של הערב? [00:03:56] Speaker C: אני חושב שביחס למשחק garbage time. היה קצב גבוה יחסית, נגיד היה זוועתון אם אתם זוכרים יום רביעי, שאני ראיתי בלינקים בחתונה של אח שלנה. [00:04:09] Speaker B: רגע, אבל למה הוא נתן 4 מ-4, 4 הפסדים ב-4 משחקי החתרה רצופים. [00:04:17] Speaker C: בכל מקרה, היה קצב הרבה יותר גבוה ממה שאתה מצופה בגארבג' טיים, בטיס כבר הבטיחה את המקום של בליגת האלופות. אנחנו אלופים, ועדיין היה משחק לחץ, קו גבוה, קצת צירופים, לא יותר מדי מצבים בשני הצדדים, אבל נתנו כבוד לקהל. [00:04:38] Speaker A: מחצית שנייה גם הייתה הרבה יותר כיפית מהמחצית הראשונה, אפשר להודות בזה. המחצית הראשונה נגמרה ב-1-0, שני משחקי בית רצופים שאנחנו שערים עם בעיטות חופשיות. סחטן, גם זה הייתה לנו בצורת ארוכה עם הדברים האלו ופתאום השתחרר משהו. [00:04:58] Speaker B: אוי ואבוי על הביתה הזאת היום, אגב, גול שוער כאילו. גול שעשה זמן, אבל... [00:05:02] Speaker C: כן, חד משמעית. [00:05:05] Speaker A: אבל עדיין רפיניה שם עוד גול במשחק הזה, שהוא גם גול של ההגנה של בטיס, של מיודענו אקטור בארין, שפרגן לו בישול. אגב, בביתה הזאתי, אני תהיתי בגול השני של לבנדובסקי. [00:05:21] Speaker B: של רפיניה, של רפיניה. [00:05:23] Speaker A: של רפיניה, באתי להגיד רפיניה, בגלל לבנדובסקי, לבנדובסקי כבר התחיל לרוץ כטריילר. [00:05:27] Speaker B: הוא יכול היה למסור לו, אבל הוא לא ראה אותו כי הוא היה מאחוריו. הוא הגיע מאחוריו, הוא לא הגיע מצידו. [00:05:33] Speaker A: אני תוהה, כי ביירין כבר התחיל לעשות את הקצ'אפ עליו, והתחיל... זאת אומרת, גמעה את המרחק הזה פחות או יותר, מסירה יכלה להתחרבש שם בקלות, מצד שני, כאילו, אני קצת הופתעתי שהוא אפילו לא ניסה את זה. [00:05:55] Speaker B: לדעתי הוא לא ראה אותו בכלל, זאת אומרת, הוא אולי קלט אותו רק אחרי שהוא כבר בעט את השער. [00:06:00] Speaker A: יכול להיות, בכל אופן, בדיעבד, מן הסתם הוא לקח את ההחלטה הנכונה, וכבש שער יחסית קל. קצת ההישארות של השוער שלהם במקום, גם בשער השני וגם בשער השלישי קצת חזרה על עצמה, נתקעה, בכלל כאילו עבודת הרגליים של השוער שלהם לא הייתה במיטבה היום. אבל רפיניה שם צמד עם השיער, עם הצמות המחומצנות שלו, זה חשוב לו באופן אישי כי... כי אתם יודעים, לחזור אחרי פציעה יחסית ארוכה, אנחנו לקראת סיום העונה ותחילת עונת המונדיאל, מה שנקרא, אז הוא כן צריך את המומנטום החיובי הזה. [00:06:47] Speaker B: אבל זה העלה בי הרבה מחשבות, אולי גם בכם, איך הייתה נגמרת העונה אם רפיני היה קצת יותר כשיר העונה. [00:06:56] Speaker A: לא נבכה על חלב שנשפך. [00:06:59] Speaker C: מה זה נשפך? [00:07:00] Speaker B: מה זה נשפך? [00:07:02] Speaker C: נשפך... נשפך וסריח. [00:07:04] Speaker B: היה משנה לדעתכם את ה... בעיקר את ה... ברור, ברור, ברור. את הדטיקו? כן. ברור שכן. אחד מהם היינו לוקחים. ברור, ברור, ברור. בואו נגיע לדובדבן שבקצפת, רוברט לבנדובסקי. באמת, אני חושב שבשקט, בשקט התהוותה לנו אגדה. הוא היה אגדה עוד לפני שהגיע אלינו והיה אגדה גם אחרינו, אבל התהוותה לנו סוג של אגדה בברסה. לא תמיד היה מושלם, אבל בסך הכל ארבע עונות באמת לפנתיאון בגיל לא צעיר. לקח את הקבוצה לשורת הישגים שלצערנו לא היה לנו לפניו, אחרי עונות מאוד מאוד קשות. והוא מקבל היום, וואו, הוא מקבל היום פרידה של אלופים, הוא עולה בתור קפטן, הוא מקבל סטיינינג אוביישן מטורף בהתחלה, באמצע, בסוף. הוא יורד בדמעות, אני לא בטוח שהוא ירד בדמעות אפילו מהמשחק האחרון שלו בביירן. [00:07:57] Speaker A: אסור, אסור לרדת בביירן. [00:08:00] Speaker B: אסור, אסור, אסור. בכלל לא גרמניה, אסור. אגב, מי שירד בדמעות מהמשחק האחרון שלו בגרמניה, וזכור לי, זה טרשטגן, לפני שהוא עבר אלינו. אבל הוא היה בן 22, בערך 21. לוונדובסקי. קח את זה תום, שי מי שרוצה להתחיל. [00:08:21] Speaker A: אני יש לי כמה דברים להגיד, קודם כל אני מאוד אהבתי את הסלוגן הזה שנתנו והוא מאוד הוא סופר מתאים ללבנדובסקי come as a star leave as a legend זה בדיוק מה שהיה פה. אני כשהוא הגיע, וידוי קטן, אני כשהוא הגיע הציפיות שלי לא היו גבוהות ממנו, זה היה שחקן שהוא היה אחרי הפיק שלו, מה שנקרא הוא היה בשלבים של דאון היל בקריירה שלו, במורד הקריירה, לא טיפס למעלה, ואני אמרתי לעצמי, אוקיי, מה בעצם קורה פה? בואו נחזור לנסיבות של ההגעה, בארסה בקרשים, במקום לא טוב, לא בליגה, לא באירופה, לא במצב הפיננסי בכלל, וזה נראה כאילו אנחנו שמים את כל מה שיש לנו, שזה לא היה הרבה, אוקיי? [00:09:16] Speaker B: שלו היה 50-40-50 מיליון אירו, כן. [00:09:20] Speaker A: נכון, ואמרתי, אוקיי, אנחנו עושים all-in עם המעט שיש לנו על שחקן שהוא מעבר לשיא. ווואלה, הוא גרם לי לאכול את הכובע ואני זולל אותו בתיאבון. כמו שאמרתם, 119 שערים בארבע עונות, אנחנו מדברים על ממוצע של 30 שערים בעונה. מעבר לפנטסטי ולפחות התעלה על הציפיות שלי בענק. אנחנו ראינו את השער שלו בהוססונה, את השער שהביא לנו את היתרון של 1-0, שער מאוד סימבולי של לבנדובסקי, תנועה חכמה, נגיחה טובה, שער של חלוץ, סקורר אמיתי. אז עדיין יש לו את זה, מה לעשות שעם השנים יש לו פחות ופחות מזה, ועדיין הוא הצליח להביא לנו את השלוש נקודות החשובות האלו, שמצוו אותנו למה שנקרא קלאסיקו על אליפות, שאנחנו כל כך רצינו. בסדר, פראן שם אחרי זה וגם ספגנו, אבל עדיין זה היה הגול שלו ששבר את הדדלוק שמה. וכל הכבוד באמת הוא כן ייזכר כאגדה ואנחנו שומעים עכשיו כבר בתקשורת את כל הפרידות שמדברים על זה שהוא גם לקח דור של שחקנים צעירים והראה להם איך מתנהגים ברמה המקצועית ושימש להם דוגמה. אני זוכר אגב אני לא יודע אם אתם זוכרים את זה את הצ'אנט הראשון את השיר הראשון שהוא כבש את הגול. הראשון שלו וכבר היה הייפ סביבו בקאמפ נו. [00:11:05] Speaker B: נו, איזה סידת. [00:11:06] Speaker A: מהפלינסטונס, או, ו, לבנדולסקי. אז לא שמענו את זה הרבה זמן, אז מגיע לו שנשיר לו איזה שוב קלאסה, באנגלית בשתי מילים, קלאס אקט, פשוט ככה. [00:11:24] Speaker C: שי? תום, לגבי הפיק? אמרת שהוא הגיע בדיקליין, הבן אדם בעונת 2021-2022 שם 50 גולים ב-46 משחקים, כן? ועוד שבעה בישולים. [00:11:37] Speaker B: אני חושב שהוא לא הגיע בדיקליין, הוא הגיע קרוב לפיק, אבל הוא כבר, מה שתום אמר, הוא כבר לא יעלה, או שהוא יישאר שם, או שהוא יתחיל לרדת, אבל הוא כבר לא יעלה, זה הבנו, זאת אומרת, זה לא שחקן בבנייה, אתה לוקח מה שיש. [00:11:50] Speaker C: כן, אני חושב שמדברים על מאפיינים של חלוץ תשע קלאסי, השם שלו יעלה על הראש. אני חושב שלואיס ווארז נגיד תמיד עולה השוואה הזאתי, לואיס ווארז הוא חלוץ יותר... [00:12:06] Speaker B: יותר דינמי, יותר דריבלר. [00:12:09] Speaker C: יותר דינמי, כן. כשאתה מדבר על חלוץ ששם את הגולים עם הראש, שמשחק פיבוט, ששומר על הכדור, חיית רחבה אמיתית, זה לבנדובסקי. השלישי אחרי מסי וכריסטיאנו, בן אדם עם 700 גולים בקריירה, זה נתונים הזויים. והמאמץ שהבן אדם הזה עשה כדי להשתחרר, אני לא יודע אם אתם זוכרים, אבל כשהתחילו השמועות, שפיני זהבי התחיל להריץ את זה, פיני זהבי התחיל להריץ את זה כבר עוד לפני אותו יולי. בביירן אמרו forget it כי אנחנו לא משחררים את הגול הכי טוב שלנו בטח לא לברצלונה הם גם לגלגו על ברצלונה וביכולת שלה להנחית אותו באמת ולמדובסקי עשה את הפליי היה את הסיפור הזה עם האימונים שמה הוא עשה סוג של שביתה פולנית כן כן כן כן ואני חושב שרוב האוהדים שכחו את זה, אבל הוא עשה את המקסימום בשביל להגיע לברצלונה. חלק מזה נבע מזה שאתה יודע, הגרמנים מכירים את ברצלונה, מכירים את התאים של מיורקה, מכירים את האקלים, חולים על האקלים הזה, ולמנדוסקי גם כמובן יש נדלן בקטלוניה, אז הוא לא זר למקום הזה. וחלק מהקסם שברצונו זה גם האקלים מסביב. ומה שהכי מעניין זה שהוא הגיע באמת לפרויקט שבור, היינו שבורים. ושחקנים צעירים שצריך לגבש אותם, והוא לא מגיע למכונה שבאה להסתער על כל התארים, והוא לקח את האתגר הזה. לא מובן מאליו, פשוט לא מובן מאליו ששחקן בקליבר שלו. [00:14:05] Speaker B: הוא הגיע כמו ענק בגלל שהוא הגיע באמת, אז אפשר להתווכח, תום אמר לא בשיא, אולי קרוב לשיא, אולי כבר בדיקליין, אולי קצת אחרי, כמובן שראינו אותו יורד מעונה לעונה, למרות שעונה שעברה הוא היה אדיר רוב העונה, אבל עם כל זה הוא הגיע קודם כל לא כמו פרימדונה. אלא הוא הגיע לכרוע את התחת ולעבוד קשה. הוא הגיע שהוא בן 34 ויש לו גוף של באמת בן 22, כאילו חבל על הזמן, 0 אחוז שומן, שרירים, עובד כמו חמור, אוכל רק מה שצריך, עם אשתו התזונאית, באמת דוגמה אדירה. וצריך לזכור, אנחנו היום מסתכלים, וזה, אני חושב, כתבתי טור על למנדובסקי, מוזמנים לקרוא אותו בברסלמניה, והתמונה שאני לא יודע, שי, זה אתה בחרת או מישהו מהאדמינים העלה, זו תמונה מדהימה שרואים אותו עם ארבעה ילדים קטנים, גבי, פדרי, למין ופרמין, ורואים אותו מגיע, ואז רואים אותו עוזב שהם כולם כבר חבר'ה גדולים. [00:15:11] Speaker C: הרפרנס הידוע של ספלינטר, מאסטר ספלינטר וצווי הנינג'ה. [00:15:14] Speaker B: כן, כן, צווי הנינג'ה, בדיוק. אבל זה מה שהיה, זאת אומרת צריך להבין שהוא מגיע ב-23 לקבוצה, אז למין עוד לא עלה לקבוצה הבוגרת. [00:15:24] Speaker C: 22 יעוז. [00:15:25] Speaker B: 22, סליחה, 22-3, שנת 22-3, סוף 22. הוא מגיע למין עוד לא עלה לקבוצה הבוגרת, הוא ילד בן 15 בדיוק שמדברים עליו שאולי השנה הוא התחיל להתאמן, ואף אחד לא ידע שהוא ייתן כזה אימפקט די מיד. פדרי עדיין לא ברור איפה הוא מוצא את עצמו בין הפציעות לבין הפוטנציאל שהוא יכול להיות. פרמין בכלל זה עוד לא, אפילו לא בקושי בדיון. גבי ילד שבדרך כלל הרגע עלה מעל המסיע והוא לוקח בעצם את הארבעה חבר'ה האלה, כמובן לוקח עוד. זכרנו רק את ארבעתם, לוקח קבוצה צעירה, קבוצה חסרת ניסיון, קבוצה שהוא לא רק השחקן הכי בוגר בה, הוא גם השחקן הכי בכיר בה היסטורית ביי פאר. צריך להבין, דבנדובסקי הוא בפועל זוכה כדור הזהב 2020, אז נכון שהוא לא באמת זכה, אבל לו היה זוכה והיה צריך לזכות כי ביטלו את זה בגלל הקורונה, זה זוכה כדור הזהב הראשון שאנחנו מביאים. מכהן, לא מכהן, כאילו זוכה לשעבר, לא זוכה עתידי, מאז שהבאנו את קרויף ב-73. אז מביאים אותו, ובאמת אנשים צריכים להבין, הוא יכול להגיד, כמה, שי, 20 מיליון יורו בעונה? 25? כמה הוא לוקח? 24 מיליון יורו, הוא יכול להגיד, חבר'ה, תנו לי את ה-24 מיליון יורו, תנו לי לעלות, קצת לשחק, קצת לא, קצת להיפצע, קצת לזוז. ראינו אלף שחקנים עושים את זה וגם בגילאים יותר צעירים. ואתם יודעים, ראינו את ווין רוני יוצא לפנסיה באברטון באיזה גיל 33-4 לכל היותר, וראינו עוד הרבה כאלה. והוא מגיע, והוא נותן תחת, והוא מתאמן כמו חמור, והוא נותן דוגמה, והוא מגבה סביבות השחקנים, והקבוצה גדלה לידו, והוא מפרגן, הוא מפרגן לכל מי שמשחק איתו, הוא משחק איתו גם לפעמים מתחרה על העמדה, כולל... פרנטורס, כולל שחקנים אחרים, הוא באמת, באמת, באמת הפך לאגדה, אני חושב, בזכות האישיות שלו, וצריך לזכור, הוא לא תמיד היה יציב בתוך העונות, זאת אומרת, לפעמים היה לו קטעים מאוד טובים, והיה לו קטעים פחות טובים, אבל הוא נתן כמה רצפים מדהימים בתחילת עונת האליפות ב-22-3, נתן רצפים מדהימים בנסיקה של הקבוצה של פליק, עם שנה שעברה בעיקר, פוכטות של שערים, באמת הוא היה צריך לקחת את הפיצ'יצ'י אם הוא לא היה נפצע סוף העונה, עונה ראשונה הוא לקח פיצ'יצ'י, זה בלתי ניתן אני חושב להשוואה כמעט, זאת אומרת הוא שחקן שההשפעה שלו הולכת הרבה יותר רחוק ממה שהוא עצמו עשה על המגרש, ואני חושב שהוא לימד את החבר'ה האלה לנצח, ואני חושב שפדרי יפרוש. בגיל 40 או 38 או 42, אני לא יודע באיזה גיל יפרשו אז, שהוא יהיה בגילאים האלה, באיזה 20-40, לא יודע מה. ישאלו אותו מי היה הפיבוט של הקריירה שלו, מי שינה לו את הקריירה, והוא יגיד זה לבנדובסקי. ופדריק כדוגמה, גם יכול להיות שחקנים אחרים. אחלה לבנדובסקי, באמת, גאווה גדולה, גם לי היו דמעות בעיניים היום שהוא פרש. ואחרי שראיתי אותו עומד ובוכה, וזה וואלה, זה בן אדם כמעט בגילי. אני השבוע חוגג 47 ו-38, זה לא כזה רחוק, והוא עומד ובוכה על המגרש, הוא אבא לילדים וזה. זה ריגש אותי מאוד, באמת ריגש אותי מאוד. וגם עמדתי, מחאתי לו כפיים בבית, מקווה שגם אתם. מי אבא צעיר? לבנדובסקי? [00:19:01] Speaker C: לבנדובסקי. היה גם אתה, גם אתה, גם אתה. [00:19:03] Speaker B: אני כבר לא אבא צעיר, אבל... לא, לבנדובסקי יש כבר ילדים לא קטנטנים, איזה 8-9 לדעתי. בנות אני חושב נכון? [00:19:11] Speaker C: הבנות קטנות, לא קטנות יותר, חמש שש כזה. משהו אגב שחורה לי בקטנה בסיפור הזה, זה שהוא נתקע על 119, הוא לא נכנס לטופ 10 של בארסה מבחינת כיבושים בכל הזמנים, וזה גם מספר כזה 119, זה כמו ה-99 של פדרו. שנשאר תקוע על זה שם. [00:19:37] Speaker B: רגע, אבל יש לו עוד משחק. אני מאמין שהוא ישחק, משחק חרון. לא, הוא לא נפרד סופית היום. [00:19:42] Speaker C: זה אגר בית שתיים מול ולנסיה. אוקיי, בוא נראה. [00:19:45] Speaker A: בוא נראה. זה גם לא שהוא בסכנה להיפצע למונדיאל או משהו, כי פולין לא במונדיאל. נכון. אז אפשר לתת לו את הצ'אנס הזה. [00:19:53] Speaker C: ופרנטורק קצת פצוע, אז אולי באמת איך אני אקבל דקות. [00:19:57] Speaker B: אני אמרתי לאלי וים שזה שהוא בכה, אני חושב שהוא גם... מעבר למה שאני רוצה לראות שהוא כאילו בכה מההתרגשות של הפרידה מברצלונה, זה קצת גם הפרידה מהקריירה שלו. כי לא משנה איפה הוא ישחק בעונה הבאה, זה כבר לא זה. זאת אומרת, הוא ברור לו שאחרי שהוא היה בשיא של השיא של אירופה, פחות או יותר מ-2010 עד היום, 16 שנה של קריירה מטורפת, באמת. הוא לקח אליפות בכל מקום, בדורטמונד, כמובן בביירן ואצלנו. כאילו הקריירה שלו נגמרה, פולין נגמר, ברצלונה נגמר, תחנה הבאה זה או לעשות כסף או ככה לדאוג לקראת פרישה, הוא גם יודע את זה. זה היה מאוד מרגש, זה באמת אגדה, ואפילו לנו בברצלונה לא עוברת אגדה כזאת כל יום לידינו. [00:20:44] Speaker C: שני דברים מעניינים, אחד גבי, גבי שאמר, גבי קודם כל קח אותו כאבא. ראיתם גם את היחסים ביניהם כל הזמן לאורך השנים האלה. וגבי אמר ללמודובסקי ששוב, בגילו המופלג ועם כל הסטטוס שלו כאחד הגדולים בהיסטוריה, עדיין הגיע הראשון לאימונים. הגיע הראשון לאימונים, חדר כושר, והוא כל הזמן מדריך את הילדים ואומר להם, ככה אתם צריכים להתנהל, ככה אתה צריך לשמור על תזונה נכונה. לא לאכול ג'אנק פוד, לשתות מספיק מים, אתה יודע, כמו איזה דוד, או דוד או אבא. [00:21:21] Speaker B: אבל הוא מקצוען מטורף, לשתות צונעית, הוא מקצוען פסיכי, כאילו, אין כאלה מדברים על רונלדו תמיד איך הוא בנוי, רבנדובסקי לא בנוי פחות טוב מרונלדו, כאילו, הוא גם אותו גובה בדיוק, אותם הם מדהים בגדול, הוא מקצוען מטורף. באמת, יש לו חד משמעית. באמת. [00:21:38] Speaker C: חד משמעית. [00:21:40] Speaker B: של אתלט אולימפי. [00:21:42] Speaker C: והדבר השני, אם הסתכלתם במילות הפרידה שלו, קודם כל, הסרטון פרידה שלו היה גם מרגש. השתמש כמובן בהאנזימר לסאונד טרק ברקע, תמיד גם מוסיף עוד קצת רגש. והוא אמר, תודה לכל מי שפגשתי אורך הדרך במהלך ארבע השנים היפות האלו, תודה במיוחד לנשיא לפורטה, היה להם קשר חברי ואמיץ. והוא אמר, תודה לנשיא לפרוטה שנתן לי את ההזדמנות לחיות את הפרק המדהים ביותר בקריירה שלי. [00:22:14] Speaker B: כן, כן, כן, כן, כן. [00:22:15] Speaker C: כאילו, עשית דברים יותר גדולים בביירן מן החן אחי, אבל שאפו. [00:22:20] Speaker B: מה זה יותר גדול? הוא אגדת ביירן מטורפת, הוא אחד מחמשת החלוצים הכי גדולים של ביירן בכל הזמנים, וביירן זה וואחד קבוצה, כן? [00:22:27] Speaker A: אבל בקונטקסט הזה של מה ששי אמר, הוא כתב שזה, הוא אמר את זה בסרטון. הוא קריין את זה כביכול, שזה הפרק המדהים ביותר בחייו. הוא גם הוסיף ואמר, קטלוניה is my place on earth, כאילו, זה המקום שלי. [00:22:47] Speaker B: לאן ילך? לקפוא מקור במינכן? עדיף לשבת ברצלונה על הים. [00:22:52] Speaker A: בדיוק, אני חושב שזה מתקשר למשהו שהיה אמר על האפיל שיש באקלים של בארסה. של ברצלונה ושזה יותר נעים שם לכל הפחות. [00:23:03] Speaker B: קיבל גם בעונה האחרונה מתנה שהוא גם דאג לה בין היתר את שסני הליצן לידו. אני חושב שזה גם היה חלק מהכיף שלו בשנה וחצי האחרונות ככה לשבת לדבר פולנית על הספסל עם שסני, לא רע. [00:23:18] Speaker A: וזה קצת מצחיק שה... צ'סני שהוא הגיע ממש במקרה ממשיך בעונה הבאה בברסלונה כנראה ולבנדובסקי דווקא הולך. [00:23:33] Speaker B: רגע חכה עוד לא יודעים זאת אומרת אין החלטה זה ככה ליד. [00:23:38] Speaker C: לא לא לא לא דווקא יש החלטה. [00:23:41] Speaker B: סופי? [00:23:42] Speaker C: סופי? כל החברים של צ'סני בתקשורת הפולנית אומרים שהוא ממשיך. [00:23:46] Speaker A: אז זה קצת משעשע שבסוף הסיידקיק הזה הסיידקיק הפולני הזה ממשיך בברצלונה ולבנדובסקי הולך. [00:23:57] Speaker C: מה שבטוח הוא שלבנדובסקי ואנה לבנדובסקה יחזרו לברצלונה, יש את העסק, שני עסקים אפילו, וממש ממש אוהבים את המקום, ואנה עצמה התבטאה והיא אמרה שהם רואים את החיים שלהם בברצלונה אחרי הפרישה. [00:24:14] Speaker B: תגיד, לפני שהוא יעזוב, אתה חושב שהוא ילך לאכול קרואסום מסקרפונה באופמן או ש... הוא לא מרשה לעצמו כזה דבר. [00:24:21] Speaker C: יש לו סניף של הופמן ליד הבית, יותר קרוב. [00:24:26] Speaker B: אבל הוא לא מרשה לעצמו לחוקר אוסו מסקרפונה בחיים. [00:24:30] Speaker C: יוכל, יוכל פעם אחת. [00:24:31] Speaker A: בסוף, בעוד 5-6 שנים מהיום, אנחנו נראה ביציע הכבוד אותו ואת מסי ואת סוארז נהנים מהחיים ורואים את ברסה שהם אוהבים. [00:24:43] Speaker B: ושצ'סני עדיין יהיה השוער השני. אין מה לעשות, שצ'סני זה משהו באמת... [00:24:50] Speaker C: מה הגול הכי אהוב עליכם של לוודובסקי בברסה? [00:24:54] Speaker B: או... [00:24:55] Speaker A: טום? אני לא יודע אם הוא הכי אהוב עליי, כי אתה תפסת אותי קצת לא מוכן עם השאלה, אז הוא כבש בנגיחה מדישוא של בלדה. בדיוק, מבישול של בלדם שהוא מסר לו משמאל, זה כאילו היה גם גול יחסית מהיר אחרי ה-1-0, וזה כאילו נתן סטאמפ על זה שאנחנו דורסים אותם. [00:25:20] Speaker B: אתה גנבת לי את זה מהטור, אתה יודע. [00:25:23] Speaker C: זאת נגיחה מעל מליטאו, מליטאו כאילו היה נראה חסר אונים שלוונוסקי התרומם שם לאיזה 4 מטר גובה. ונתן את הכדור הזה עם כל כך הרבה עוצמה לפינה של לונין, שלא היה... [00:25:38] Speaker B: מה לונין? זה לא היה קורטואה? [00:25:40] Speaker C: לא, לא, זה היה לונין בקלאסיקו הזה. [00:25:42] Speaker B: באמת? אני כבר לא יודע לך, זה היה לונין? באמת? קורטואה היה פצוע? [00:25:47] Speaker C: תום, לפני זה, ה-1-0 מהבישול של קסדו, [00:25:51] Speaker B: שהוא בעט 20 מטר מהתחלה. לאותה פינה בדיוק של הנגיחה. [00:25:57] Speaker C: ואני זוכר את זה שראינו את זה בבורגר סלון ביחד, וכל האוהדים אמרו, תתקדם עוד יותר. [00:26:04] Speaker B: ומה אתה בועט משם? [00:26:05] Speaker C: מה אתה בועט משם? [00:26:06] Speaker B: גם הנגיחה הייתה יחסית, הנגיחה הייתה מאיזה עשרה מטר, היא לא הייתה משני מטר. [00:26:11] Speaker A: כן, כן. יכול להיות שזה משחק השיא שלו בהתמודדויות כמו נודריד. [00:26:17] Speaker C: וגם החגיגה אחר כך מול הברנבאו, שהוא כזה נתן פוזה של... [00:26:22] Speaker A: רובוט כפור, הוא כן, הוא עמד שם, הוא פשוט עמד שם. [00:26:28] Speaker B: הלכתם על זה ולקחתם מהטור שלי, אז אני אלך על השער האחרון שלו בקלאסיק גויים, בסופרקופה, מה זה, בינואר השנה, שבעצם אם אתם זוכרים, עשינו 1-0, ריאל חזרו עם 1-1 של... המבאס של ויניסיוס שם, שעבר איזה חצי מגרש ושם גול יפה, ואז לבנדובסקי, נצחפתי, אבל בסדר, עבר, כדרר שם על איזה, פרפר איזה שלושה זקנים, ונתן גול יפה, ואז לבנדובסקי מקבל כדור, פדרי, אחד על אחד, מפדרי אחד על אחד מול קורטואה, נותן את הכדור ימינה בצ'יפ קטן, כמו שרומאריו היה לתת, אגב, מי שזוכר את רומאריו, גם באותו, בקלאסיקו נתן כזה, וזה היה שער של חלוץ גדול, של מסיים גדול, של שחקן שיודע לשים את הכדור בשער, שחקן שיודע מה שצריך לעשות, ושוב, זה כבר, זה לבנדובסקי, כבר העונה, אין ויכוח, מעבר לשיא, כבר מבוגר. זו הצעת פציעות, כבר בין 38, כבר אין מה לעשות. זה לא לבנדובסקי של 2023, 2-3. ווואו, זה היה שער מטורף, ואחלה לבנדובסקי. שבעיקר אהב לכבוש בסופרקופה יותר משהוא אהב לכבוש מול ריאל בליגה, משום מה. [00:27:59] Speaker C: אני אהבתי לומר שאת השער שלו נגד בילבאו עם הסיבוב. [00:28:03] Speaker B: כן, גם חלוץ קלאסי. [00:28:06] Speaker C: אך בראש נתן לו כדור מצד ימין, הוא עשה את הסיבוב, זה סיבוב שאנחנו בדרך כלל לא רואים מחלוץ בפרצלונה, נתן את הסיבוב עם העקב הזה ואז הסתובב על הבלם שלך, ואז מרוב העוצמה שהוא הפציץ את השער, כאילו, השיעור אפילו לא הסתכל על הכדור כשהוא קרא את הרשת. ואני זוכר גם את הקהל, הקהל בקמפנו אז היה בטירוף. ועוד אחד, אם אני זוכר נכון, נגד ולנסיה, המסירה של רפיניה, הצ'יפה שלו, ולמנדוסקי מתח את כל הגובה האפשרי שלו בשביל לתת את הדינק הקטן הזה עם הרגל. [00:28:54] Speaker B: אה, כן, כן, כן, במין כזה. קרובטיקה. [00:28:57] Speaker C: ממש ממש ממש ממש על תוספת הזמן. ראינו את זה בחיפה באיזה מפגש אני חושב, והשתגענו שם. [00:29:07] Speaker B: כן, וגם ככה. לבנדובסקי במספרים רק הזמן 119 שערים, 24 אסיסטים נדמה לי, אפשר לבדוק את זה. שלוש אליפויות, שלושה סופר קופה כולם, מול היריבה הגדולה ביותר שהוא מאוד אהב לנצח אותה, את ריאל מדריד. עוד מאז הרביעייה שהוא שם מולה בדורטמונד, וגביע המלך אחד, דאבל אחד, לא רע, לא, חצי גמר אלופות, רבע גמר אלופות, פעמיים, נכון? [00:29:34] Speaker C: הישג רע, הישג לא רע, כולנו היינו חושבים שהוא היה מקנח את זה עם איזה ליגת האלופות, אבל it wasn't meant to. [00:29:44] Speaker B: כן, כן, וגם היה לו פחות מזל בכלל עם ליגת האלופות, למרות שהוא השחקן ליגת האלופות גדול. בסוף נדמה לי לקח רק תואר אחד עם מריון מינכן, היה קרוב עם דורטמונד, לא רחוק איתנו, אבל בסוף סיים עם אחד. אבל אחד גדול שאנחנו זוכרים אותו היטב על הראש שלנו. לא כבש במשחק ההוא, נכון? ב-8-2? [00:30:05] Speaker C: כבש, כבש. [00:30:06] Speaker B: כבש? כבש. כבש אחד אולי, אבל לא כבש איזה... [00:30:10] Speaker C: למה אתה מעלה עכשיו את הדברים האלה? [00:30:12] Speaker A: מה... [00:30:13] Speaker B: לא, בוא נזכור, הוא היה צדיק נגדנו, מי שכבש זה פוטיניו כבש, זה היה בדיחה. [00:30:19] Speaker A: הבד-לאק של לבנדובסקי לדעתי יותר בא לידי ביטוי בזה שדווקא כשהגיע לו לזכות בכדור זהב, לא חולק כדור זהב. בסופו של דבר הוא כן זכה בליגת אלופות. אין הרבה שחקנים שיכולים להתהדר בזה והוא אחד מהם שכן. והגיע לו כדור זהב שזה עוד בכלל מתי מעט. יכולים להתהדר בזה והגיע לו והוא לא התהדר בזה. אבל בסדר, כמו שאמרת, הוא בסוף עם קריירה מדהימה וההצהרות שלו, כמו שאנחנו חזרנו פה, שהוא אומר שהפרק הזה בברצלונה היה המדהים ביותר בקריירה שלו ושקטלוניה זה המקום שלו בכדור הארץ, זה מראה על חיבור יותר חזק ממה שאני חשבתי לפחות. [00:31:11] Speaker C: נתגעגע, חד משמעית. [00:31:12] Speaker B: אני חד משמעית מסכים לזה. וצריך לזכור, זה שחקן שכבר בדורטמונד הראה איזה רוצח הוא ברחבה עם הרביעייה מול ריאל, הדיח בעצמו, כמעט בעצמו, את ריאל מליגת האלופות. לא משהו שהולך ברגל. אחלה שחקן, באמת. נזכור אותו לטובה. תודה לבנדובסקי. וזה הזמן שלנו לבחור את הכוכב הנוצץ בערב. [00:31:39] Speaker A: נבחר את רפיניה, צמד. אף אחד לא היה מדהים היום, והוא שם צמד, אז אני נותן לו את הכוכב הזה. [00:31:52] Speaker C: אני חושב שג'רל מרטין היה במשחק ללא דופי. אני עם ג'רל. די. [00:31:58] Speaker B: מה הבעיה? [00:31:59] Speaker C: אני עם רפין. פעם אחת לבלם. [00:32:01] Speaker B: אבל לא אקבל כי אני עם רפיניה, נתן לו קוברסי לפני כמה משחקים נראה לי. אני עם רפיניה, אני חושב שרפיניה חזר בכושר ואני שוב עם אביקה, אני מסתכל ואני אומר, יא אללה, אם הוא חוזר חודש וחצי אחורה והוא בכושר כזה, יכול להיות שהכל היה נראה יותר טוב. ומהעניין הזה לשותפו, ראו את המתחבקים היום בסוף המשחק, יש להם קשר מיוחד. לפיניה ולאמין, ממש הלכו ככה יד ביד, חיבוק כזה, חיבוק חברי. אז אנחנו ככה נתייחס פה, נזכיר למי ש... [00:32:39] Speaker C: כל אוהד ברצלונה יודע מה קרה שם. [00:32:41] Speaker B: נזכיר חגיגות האליפות ביום שני ברחבי ברצלונה, מישהו מהקהל, אני חושב שאנחנו לא יודעים עד עכשיו מי, מגיש ל... ללמין דגל פלסטין, דגל של הרשות הפלסטינית, והדגל הזה למין לוקח אותו, מנופף בו איזה כמה דקות, אני לא יודע באיזשהו שלב עוזב אותו, אני לא יודע, אמרו לו, החזיר אותו לכאן, כן, אני לא יודע מאיזה סיבה, אם הוא הרגיש משהו, לא הרגיש, למה הוא בחר לעשות את זה. בישראל כמובן דרמה רצינית, אנשים הרגישו, פגועים, נעלבים, אני את דעתי כבר אמרתי בכמה מקרים, קודם כל אני לא מתרגש מדגל פלסטין, אני חושב שזה דגל שהוא נגד ישראל, זה לא דגל חמאס, זה לא דגל חיזבאללה, דגל של הרשות הפלסטינית, גם אם נכון להיום זה לא איזה דגל אהוב במדינה וגם את זה אני מבין, אני חושב שאנחנו לא יכולים לצפות מנער מוסלמי בן 18. אי אפשר לצפות ממנו להיות איזה פרו-ישראלי נלהב, מה גם שהסנטימנט הכללי באירופה כלפי ישראל הוא לא גדול מדי. ואני באופן כללי משתדל, אני שוב מבדיל ואומר, אם הוא היה עכשיו הולך ומנחה כנס נגד ישראל, כנס BDS או לא יודע מה, חלילה, היה הולך להתגייס לחמאס, היה הולך להתגייס לחיזבאללה, היה מוציא כרוזי תמיכה בסנוואר, הייתי לוקח את זה מאוד קשה. אני חושב שהאירוע הזה הוא לא דרמטי בעיניי, אני חושב שהתגובה של פליק מעולה. מה שבעיקר הגיז אותי, וזה לא פה הדגל, אלא זה הסיפור שאני לא חושב ששחקנים צריכים להתעסק בזה. אני חושב שיש מספיק נושאים ששחקנים יכולים לעסוק בהם, לעזור לנכים, קשישים, חולים, אנשים שגורלם לא שפר עליהם, לעשות את העולם מקום יותר טוב. אני מציע להשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים, לא הייתי רוצה לראות אותו גם מנופף דגל ישראל אגב, ואני פשוט חושב שנכון לשחקנים לא לעשות את הדברים האלה, לא להתעסק בזה, לא לקחת שום צעד בדברים האלה. אני חושב שפליק ייצג אותי באופן מלא בתגובה שלו, ואני חושב גם שאפשר, בהנחה שזה היה חד פעמי וזה לא דרמה, ולמין ימל... לא עושה את הטעות עכשיו והופך להיות איזה פעיל פוליטי מסומן, אפשר לשים את הדבר הזה מאחורינו ולהתקדם בחיים שלנו. [00:35:08] Speaker C: בין אם תרצה או לא, הוא הפך עכשיו באמצע, בגלל האקט המתריס הזה, לסוג של שגריר. ראית עכשיו בונים בחול בחופי עזה פסלים של נמין, יש גרפיטי שלו. [00:35:24] Speaker B: לא ראיתי, אוקיי. [00:35:26] Speaker C: כמובן יש גרפיטי על בניין הרוס, כמובן שזה מצטלם טוב, כמובן רואים תמונה שווה אלף מילים, התמונה הזאת למאבק שלהם, של הצד השני, היא כבר עושה גלים וכבר כנראה תלווה את השחקן הזה לנצח, אין מה לעשות. השחקן עצמו, בטעות שהוא עשה, ניכס את עצמו לצרכים פוליטיים, הוא יכול לראות את זה כמשהו שהוא אקט סולידרי כלפי משהו הומניטרי. כמו שמחנכים את החברים שלו בפריזמה שהם משדרים להם בתקשורת בספרד, שזה מה שהוא עושה, ואתה יודע, אני הייתי במטרו, שזה ליד רוקפונדה, רוקפונדה היא שכונה שם במטרו. גם במטרו אתה רואה את סוג האוכלוסייה שנמצאת שם, אז זה לא אוכלוסייה שהיא כל כך מספרת בישראל, וברוקפונדה ספציפית, עם המהגרים שיש שם ממרוקו וממדינות ערב, זאת המציאות, נכון? ושם ספציפית עוד יותר, הפריזמה שם עוד יותר צרה, אתה יודע מי הרעים ואתה יודע מי הטובים ביניהם. ולמין עשה את זה, כאילו אני קיוויתי שהוא לא, כולם קיוונו שהוא לא יעשה את זה, כולנו פחות או יותר ידענו מה הדעות שלו. אתה ראית את החברים שלו והפוסטים שהם מעלים והסטורים שהם מעלים, אתה ידעת לפחות או יותר לאן זה הולך והבן אדם שמר על פסון. במשך שלוש שנים שהמלחמה הזאת קיימת, להוציא הגה, ופתאום בחגיגות האליפות הוא בא לך עם האקט המטומטם הזה. [00:36:57] Speaker A: ו... [00:36:58] Speaker B: שלא יהיה ספק, אני חושב שזה אקט מטומטם ברמות שלו. כן, כן. טמטום מוחלט, וזה לא משנה... [00:37:05] Speaker C: שום שחקן לא צריך להכניס את הדבר הזה... [00:37:07] Speaker B: נכון, חד משמעית. [00:37:08] Speaker A: ועל אחת כמה וכמה בטיימינג הזה. [00:37:11] Speaker C: נכון. עכשיו, אתה יודע, היה משחק של פלסטינים נגד קטלוניה לפני איזה שנה, היית מצפה שאם כבר הוא ידבר, הוא ידבר שמה, אבל כאילו, מה הטיימינג הזה? הטיימינג גם מטומטם לחלוטין. [00:37:26] Speaker B: זה היה צעד טיפשי, זה היה צעד לא חכם של... [00:37:29] Speaker A: זה היה צעד ספונטני, זה לא היה צעד מחושב, הוא ראה את זה, זה עשה לו... תרגר אותו באיזשהו מקום והוא ספונטנית לקח את הדגל ועשה את מה שהוא עשה. הוא לא חשב יותר מדי, הוא הרגיש איזשהו סנטימנט כלפי הדגל והרים אותו בשעה שהוא היה שמח ובאופוריה. [00:37:52] Speaker C: אנחנו אוהבים לקרוא לו ילד טיפש, הוא באמת, הוא ילד, כן? כסביר להניח שהוא לא משכיל ומבין את כל הסכסוך הגיאופוליטי שיש פה במזרח התיכון. ועדיין, ממה שאני הבנתי מישראלים שהיו בתהלוכה עצמה, הדגל הזה של הפעיל הפלסטיני הזה ליווה את האוטובוס במשך איזה חצי שעה לפני. תמיד ניסו לגרום לאחד השחקנים להתקרב ושהם ייקחו את זה, ואף אחד בינתיים לא שיתף פעולה, עד שלמין קלט את זה ואמר, תביא לי. הוא כרגע מתווכת לו ממציאות על ידי פריס מאחת. [00:38:30] Speaker B: אני מניח שהוא לא, אני מניח, אם שואלים אותי, אני מניח שהוא לא אוהד ישראל, בוודאי לא בסכסוך הנוכחי. עם זאת, אם תשאל אותי איזה מקום זה תופס בחיים שלו, אם נגיד שמקום ראשון אנחנו מקווים כדורגל, ושני בחורות, ושלישי פלייסטיישן, רביעי מסיבות, וחמישי אני לא יודע מה, אני לא בטוח שישראל והסכסוך, ועזה, ולא יודע מה, אני לא בטוח שזה בטופ 10 של הדברים. [00:38:55] Speaker A: אז אני רוצה להגיד לכם שני דברים בהקשר למה שאמרתם. אחד לגבי למין ימל והמסגור שלו עכשיו, זה עוד אחד מהאקטים המטופשים שלו. גם פה צריך להיות כנים רגע ולחזור אחורה שנייה חודש לפני הריאיון שהוא נתן לפני המשחק מול אתלטיקו ואיך שהוא שיחק מול אתלטיקו ואני כתבתי כמה אני אוהב אותו. וכמה הוא בוגר וכמה הוא מדבר לעניין. אז מה לעשות, החיים הם מאוד דינמיים ויש רגעים שהוא מפגין בגרות בראיונות ומדבר הכי לעניין שיש ושם את כל העניין הזה של הגמדים מאחוריו ואתה רואה אותו מתראיין עם משקפיים ומדבר לעניין והוא נראה כל כך בוגר ומצד שני הוא בא ועושה אקט כזה חסר אחריות וכזה ספונטני שהוא לא מודע להשלכות שלו אפילו. אז זה דבר אחד, מה לעשות? [00:39:55] Speaker B: אגב, אתה מסכים איתי שלא רק שהוא לא מודע להשלכות, אני גם לא חושב שזה בראש מעייניו. הסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה לא בראש מעייניו. [00:40:04] Speaker A: יפה, זה הדבר השני שאני בא להגיד. לא מזמן אני הייתי במיאמי ופגשתי שם את עידו זלזור זובידה, ואני שאלתי אותו, תגיד, הישראליות שלך, איזה נפח זה תופס בחדר הלבשה? אתם מדברים על מה שקורה בכלל? זה משהו שצץ ביניכם? אז הוא אמר לי, לא, אתה יודע שכדורגלנים הם לא מדברים על הדברים האלה, כאילו, אנחנו מדברים רק על כדורגל, בחורות ולפעמים אולי קצת מוזיקה. That's it, זה המניו, אוקיי? פוליטיקה ומה קורה בין סכסוכים, בתפריט אבל כן כמו שאתם אמרתם יש לו חבר מאוד טוב ממוצא פלסטיני שכנראה מפמפם לו הרבה דיסאינפורמציה או לפחות גוון אחד שלה ויש לו אבא שלא כל כך אוהב אותנו והוא גם שומע את זה וגם בשכונה שלו כמו ששי אמר זו האג'נדה אז זה חלק מהחיים שלו חלק מרכזי בוודאי שלו וזה גורם לנו להיות עוד יותר מתוסכלים שבאמצע חגיגות האליפות פתאום הוא מחליט שהוא מתחבר לאג'נדה הזאת. [00:41:17] Speaker B: מה שמתסכל זה הבלאגן שנגרם בעקבות זה, זה באמת, אני חייב להגיד שבתור ישראלי, ושירתתי הרבה שנים, וגם בהלכות הביטחון ודברים אחרים, אני לא מתרגש מהזה, וזכותו שתהיה לו הדעה שלו, אני שוב אומר. אגב, אם הוא חלילה היה מצדיק את השביעי לעשירי, לא יודע מה, הולך ומארגן כנסים, הייתי יכול להיות שמרגיש הרבה פחות טוב עם זה. אבל עצם זה שהוא החליט, שוב דגל פלסטין, אני די חותם על זה שהוא לא יודע לא איפה עזה ולא איפה שכם ולא איפה חברון ולא הבדל בין הגדה המערבית לגדה המזרחית לזה, אין לי שום ספק שהוא לא מבין את הדברים האלה, זה גם לא מעניין אותו. ולא בגלל שהוא מטומטם, אלא בגלל שזה פשוט רחוק ממנו כמרחק מזרחי מערב, תרתי משמע. בניגוד אגב למשל, ולא נפתח פה את הדיון, הרפב גואדיולה שהוא באמת, ממש עשה מזה, זה ממש באידיאל שלו להיות היום נגד ישראל ואפילו בעד חמאס שזה מאוד מעציב, להאמין לא שם. לכן אני גם חושב שהתגובה שלנו צריכה להיות סבירה ומתונה ונורמלית. שוב, אם הוא יעשה בזה הרגל ונראה עכשיו שהוא בכל גול שלו הוא חושף גופיה עם דגל פלסטין, אז יש לנו פה... איזושהי בעיה. [00:42:32] Speaker A: אז שנייה. [00:42:33] Speaker B: אבל אני לא חושב שזה יקרה. [00:42:35] Speaker A: אז אני רוצה להגיד עוד שני דברים קטנים. אחד, החוויה האישית שלי, בסדר? כשאני ראיתי את זה, אמרתי, אוי, לא. אוי, לא. אוקיי? זה היה לי כאילו, זה בא לי לא טוב באינסטינקט, ואני אמרתי, אוי, גם כאילו, איזה, מה ההשלכות של הדבר הזה עכשיו? כאילו, התחיל לי כאב ראש. התחיל להיווצר לי כאב ראש ממש באותו רגע. זה היה התחושה הראשונית שלי. אחרי זה, איבדתי את זה קצת, זה לא קרע אותי לגזרים, יש אוהדים שזה קרע אותם לגזרים וגם קרעו את החולצה שלו לגזרים, בסדר? אני לא הייתי שם, אני לא שמח מהאקט הזה, זה לא עשה לי טוב ואני חושב שזה לא היה לעניין, אבל בסדר, זה קרה. ובהקשר למה שאתה אמרת, האם עכשיו הוא יעשה את זה בצורה חוזרת, אני לא בטוח שהוא יעשה את זה בצורה חוזרת, אבל כן צריך להבין שיש לזה אימפקט מסוים, יש לזה נראות, הנראות הכי גדולה שיש. מה ההשלכות של זה עכשיו במונדיאל לצורך העניין? האם זה נותן רוח גבית לעוד סנטימנט אנטי ישראלי? מאוד יכול להיות שכן, ועל זה חבל לי. האם אנחנו מרוויחים את הסנטימנט הזה בזכות עצמנו או שזה... טרנד מוגזם, גם על זה אפשר לדבר, אבל זה לא העניין. העניין הוא שזה ככל הנראה לא יוסיף לנו. [00:44:04] Speaker B: אבל זה באמת, זה כל כך, הערבוב הזה של פוליטיקה וספורט הוא ערבוב רע מאוד, שחייב להגיד, אנחנו נגד הערבוב הזה, אנחנו נגד המשחק הזה, אנחנו נגד הדברים האלה. אנחנו רוצים לראות ספורט על המגרש, אנחנו רוצים לראות שחקנים מוסלמים ויהודים, והלוואי שיהיו גם יהודים, ואינשאללה. אוריין גורן בקרוב, ונוצרים, ואני לא יודע מה, משחקים ביחד, ועולים ומשחקים מכל הצבעים ומכל העדות ומכל המגזרים, וזה מה שיפה בכדורגל. [00:44:33] Speaker C: הוא לא צריך להתעסק בזה, אבל הוא לקח צד בקונפליקט שלא קשור אליו. זה הסיפור. [00:44:39] Speaker B: אבל אני גם קורא לאנשים, גם אם הוא לקח צד, וזה הצד ששוב, נזכיר, הוא לא נפנף בדגל חמאס ולא הלך עם סרט ראש של חיזבאללה. [00:44:49] Speaker C: אבל יוז, יש אנשים בארץ, אתה יודע, אנשים מילואימניקים. [00:44:53] Speaker B: שהדגל הזה מפריע להם, וזו זכותם. [00:44:56] Speaker C: מעורר בהם אנטי-ארגוניזם, זכותם המלאה, זכותם שזה יעצבן אותם. [00:45:00] Speaker B: אבל פרופורציות, גם אם זה מעצבן אותך, בסוף, אין מה לעשות. אנחנו לא יודעים מה הדעות. מישהו יודע מה הדעה של פרנקי די יונג? אתה יודע מה הדעה שלו? [00:45:10] Speaker C: כן, פרנקי די יונג עשה קידוש עם אביו, והוא אחלה, אחלה, אחלה כלפי ישראל. [00:45:15] Speaker B: אוקיי, ואתה יודע מה הדעה של פדרי? [00:45:17] Speaker A: הוא מהקבוצה של היהודים בכלל, פרנקי. [00:45:20] Speaker C: גם פדרי איתנו בסדר גמור. [00:45:21] Speaker B: אוקיי, אתה יודע מה הדעה של פרמין? [00:45:24] Speaker C: שאלת אותו. [00:45:25] Speaker B: אתה יודע מה הדעה של ג'ואן גרסיה? אני לא יודע. שזה לא מעניין אותי, זה לא אכפת לי. [00:45:30] Speaker C: בסופו של דבר, אנשים רואים דברים בינאריים לצערי, כן? נכון. אנשים רואים דברים בינאריים ומכוונים, אתה איתנו או נגדנו. זה הרידוד של השיח שיש היום. בעולם באופן כללי, אבל עזוב את זה. [00:45:45] Speaker B: וזה חבל לי, אגב, כאב לי שלמין נפל לשיח הזה ועושה טעות איומה, עזוב את זה, שים את זה בצד, אני אומר באמת, אני לא בטוח שאם הוא היה מניף את דגל ישראל, וברור שאני מרגיש יותר קשור לדגל ישראל, דגל פלסטין, כן? גם אם הוא היה מניף את דגל ישראל, אני לא חושב שזה היה דבר נכון לעשות, גם אם לרגע אנחנו היינו נורא מרוצים. [00:46:07] Speaker C: זה לא הדבר הנכון לעשות, אבל אם הוא היה עושה את זה, היית אומר אחלה. כי ככה, כי ככה אנחנו. [00:46:15] Speaker B: אני לא יודע אם הייתי אומר אחלה, כי אני לא, הייתי רוצה לראות אותו מתעסק בזה. [00:46:19] Speaker A: הוא היה גיבור לאומי אם הוא היה עושה כזה דבר. [00:46:22] Speaker C: ככה אנחנו כישראלים. תקשיב, כשרונלדינו היה פה בארץ והניף דגל ישראל ביחד עם ברזיל, אמרת, וואו, איזה יופי, הוא משלנו, אין מה לעשות, זה הסנטימנט שזה מורה בברזיל הזה. [00:46:32] Speaker B: גם מאוד התרגשנו שהרעוך הוא הגיע לישראל, ואחרי זה התפלל קצת כמו ישראל, ונורא נחמד. [00:46:38] Speaker C: ושריוולדו הלך לכותל ושריוולדו התחיל לנסות ללמוד מילים בעברית. [00:46:43] Speaker B: ועדיין פרופורציות. [00:46:44] Speaker C: אין מה לעשות. [00:46:45] Speaker B: כי בסוף אני אוהד ברצלונה, והרעוחו לדוגמה, וזה יהיה דיונים בתוכניות הבאות, עם כל אהבת ישראל שלו, אני חושב שהוא לא צריך להיות בברצלונה, אני חושב שצריך למכור אותו. [00:46:55] Speaker A: אהבת השם הרעוחו. [00:46:57] Speaker B: עם כל הכבוד היותו אהבת השם, אשכרה אהבת השם הרעוחו. כי בספורט אין מקום ללאומיות, יש מקום לספורט. [00:47:05] Speaker C: הלוואי שזה יישמר ניטרליק עכשיו ולמין לא יהפוך להיות איזה מוטשטאבה ליומל. יש עניין של מה עושים הלאה. עכשיו, אני יודע ברור מה המדע שלך ואתה תמשיך להודד את למין, תקווה שהוא יכבוש שערים בברסה וירומם אותה. [00:47:27] Speaker B: ואתה לא. [00:47:27] Speaker C: אני אמביוולנטי בסיפור הזה כי אתה יודע. ברור שאני רוצה שברסה תצליח, ופועל יוצא מזה כנראה זה שיש להלמיד יצליח גם, כי הוא... [00:47:37] Speaker B: אנחנו רק מדברים על השחקן הכי טוב בעולם, לא מדברים פה על בלדה, כן? [00:47:43] Speaker C: כי הוא פקטור רציני, והוא אחד מיצרני המצבים הטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם, ועדיין אני מבין את כל הישראלים, כל העולמים שאומרים, אם הוא יצליח, זה יעשה לי כזה... טוויץ' בלב, זה... [00:47:56] Speaker A: זה בסדר, זה לגיטימי לגמרי. [00:47:58] Speaker B: קודם כל, שכל אחד ירגיש מה שהוא רוצה. נכון, זכותו של כל אחד. אני רק קורא לאנשים, כמו שאני קורא לפעמים לילדים שלי, אומר, רגע, פרופורציות. פרופורציות, יש בחיים, יש לא רק חחור ולבן, יש גם אפור. יש באמצע, בסדר, אנחנו לא אוהבים את זה, אבל הוא לא רצח אף אחד, לא ירה באף אחד, לא התגייס לחמאס. בסדר, דבר מטומטם. [00:48:19] Speaker C: כל עוד הוא לא ממשיך בזה, אולי זה תקרית חד פעמית, אני לא יודע אם יסלחו לו, כן? אבל הזמן מעביר, כן? ואולי עוד איזה כמה שנים טובות, אולי זה יידח, אני לא יודע. [00:48:32] Speaker B: ואולי נראה אותו שנה הבאה מצטלם עם ארגן גורן, ונבין שהוא לא איזה אנטישמי פנאט, אלא הוא ילד מטומטם, עשה דבר מטומטם. [00:48:41] Speaker A: גם גול בגמר הצ'מפיונס יכול לעזור. [00:48:46] Speaker C: אני דיברתי עם חבר והוא אמר לי, תשמע, אם נמין שם גול נגיד בקלאסיקו שנה הבאה, אני צועק יש, ואז אני אומר יא בן זונה, יש, יא בן זונה. [00:49:01] Speaker B: תראו שלא תבינו, אצלנו בבית הקבוצת פייסבוק, הוואטסאפ המשפחתית המורחבת, האבא שלי למשל, שהוא בחור טוב ואני מחבב אותו, אבא שלי חושב שצריך לתלות את תלמין על דבר כזה, הוא המום, הוא יהודי בן 77, אבא שלי נלחם כל המלחמות בערך מששת הימים, רב סרן במילואים, והוא בטוח שזה נוראי, והוא חונך תמיד לחשוב שהדגל הזה זה דבר נוראי, ורק המחשבה שהוא הניף את הדגל הזה, מבחינתו ברצלונה, אם היא מועדון רציני, צריך להעניש את תלמין, איך להעניש אותו? לא יודע, אולי קטיעת איברים, אולי זה, אבא שלי עוד לא, והחברים שלו עוד לא החליטו. אני חושב שבחיים צריך להשתדל לעשות את ההפרדה עד רמה סבירה ומסוימת בין הבן אדם לבין הדעות שלו, בפרט, שוב, שלא מדובר באיזה מוביל דעת קהל בינלאומי, עם כל הרצון הטוב, הוא מוביל דעת קהל לגבי איזה נעליים לנעול, לא לגבי איזה מדינה... [00:50:02] Speaker C: 40 מיליון עוקבים. באינסטגרם, אחד השחקנים הכי טובים בעולם, אין מה לעשות, סיישלו עושה דברים. כמו שסיישל מוחמד סאלח עשה דברים, וכמו שפוגבאסה. [00:50:14] Speaker B: מה עשה מוחמד סאלח? [00:50:16] Speaker C: מה זה גרם? [00:50:17] Speaker A: זה לא עשה לנו טוב. [00:50:19] Speaker C: זה לא עשה לנו טוב, הוא הדגיש רעב, אתה יודע, עזוב, עזוב. בסופו של דבר, הזמן למדוד את האימפקט שהדבר הזה עשה, אני מקווה מאוד. שהסטייטמנט של פליק, ופליק איתנו עכשיו גם העריך חוזה, פליק איתנו לשנים הקרובות, אני מאוד מקווה שפליק כן יקרא אותו לסדר, לא להיכנס לדברים האלה. אני חושב שהמילים שלו, I don't like, אני במבטא הגרמני שלו, וזה שהוא דיבר איתו על זה, זה שהוא דיבר איתו, יעזור. [00:50:52] Speaker B: ליבנישט, זה בגרמנית. [00:50:56] Speaker C: כן, הוא אמר שהוא דיבר איתו והוא רשאי לעשות מה שהוא רוצה בגיל 18, אבל אחר כך הוא אמר, בסופו של דבר אנחנו כדורגלנים ואנחנו צריכים להתרכז במה שמשמח את האנשים. אז אני נטול תקווה לגבי זה. שנייה. עוד שני דברים שהמועדון עשה, עוד שלושה דברים שהמועדון עשה, קודם כל הפנייה שלנו למועדון, הוא השיב... תגובה שבעיניי בחישוב כל הפקטורים שאני מניח שהמועדון עשה בניסוח ההודעה הזאתי היא הודעה טובה שמדגישה שוב פעם שהם מבינים שכן יש אוהדים בארץ שנפגעו מהדבר הזה והתאכזבו מהמעשה הזה. ההדגשה שזה מדובר במעשה ספונטני של השחקן ולא במשהו מאורגן שהמועדון מתנער בעצם מזה וזו לא הצהרה פוליטית. מטעם ברצלונה וכמובן דאגה ואהבה לקהל בארץ. [00:51:52] Speaker B: גם אני התאכזבתי בזה, אני חושב שזה היה מעשה מטומטם ברמות אחרות. [00:51:58] Speaker C: אז יש את הצד הזה שהמודון עשה, המון אנשים אמרו למה לא מפרסמים את זה בערוצים רשמיים של ברסה ורק במכתב למועדון שלנו בארץ, קודם כל כל מי ששלח מייל לברסה למחלקת סוסיוז קיבל נוסח דומה, אנחנו מדברים על פחות או יותר אלפי אוהדים ששלחו מיילים לברסה וקיבלו נוסח דומה, ששוב פעם הם מפרידים את עצמם. [00:52:27] Speaker B: גם אני שלחתי וגם אני קיבלתי. [00:52:28] Speaker C: מכיר, כן. שמפרידים את עצמם מהאירוע ודואגים לישראל ואוהבים ומעריכים. [00:52:35] Speaker B: אני רוצה לשאול אותך, אבל שאלה אחת, שי, רגע, נגענו עד עכשיו בפובליציסטיקה בעיקר, זאת אומרת, מה הדעות של איצ'ך ושל תום, כלומר, איך אנחנו מרגישים? שאלה שנייה עניינית, דיברת על בארסה, האם לדעתך או לידיעתך או לידיעתנו הייתה איזושהי שיחה בפועל של מי מבכירי בארסה, עם למין עצמו, עם סביבתו? [00:52:55] Speaker C: אני חושב שאנזי פליק היה שם, אני לא חושב ש... קראו לסדר, לא חושב שז'ואן לפורטה לקח אותה הצידה וניהל איזה פגישה. יכול להיות שזה יקרה, למרות ששוב פעם, זה הכוכב הכי גדול שלך, ובסך הכל מבחינתם, כן, מבחינתם הוא הניב דגל, אוקיי, בסדר. הכנסת פוליטיקה, אבל מבחינתם זה לא איזה, אין אהבת דגל חיזבאללה. [00:53:18] Speaker B: דגל שאנחנו יכולים לאהוב את זה או לא, אבל נמצא בכל פינה בארצלמה בלי קשר ללמין ימל. [00:53:22] Speaker C: כן, בדיוק. מה שכן, אתמול במסיבת העיתונאים של פליק, לפי דיווח ברדיו קטלוניה, קצין התקשורת ביקש מהעיתונאים לא להיכנס לפוליטיקה שוב, והוא אמר שהמועדון הבהיר את עמדתו בנושא. והיום אמרתי לתום בפודקאסט לפני הפגישה, קיבלתי וואטסאפים משני אוהדים ששייכנו שם, כולל איזה שני מילואימניקים שהיו בלבנון, שאמרו שהיו שני אוהדים אחרים שניסו להיכנס עם דגל פלסטין, ולא נתנו להם להיכנס לארץ הטיעון, מעניין. לא ראיתי וידאו או משהו כזה, אבל זה הסמך עדות שלהם. נראה שהמועדון מנסה לעשות איזה דאמג' קונטרול לגבי הדבר הזה, ומנסה שוב פעם לשמור על ללכת בין הטיפות, לשמור על ניטרליות, לא לקחת... צעד בפוליטיקה הגיאופוליטית המזוויעה הזאת שיש במזרח התיכון. ושוב פעם, נותר לקוות שלמין לא יהפוך את זה לאיזה משהו שהוא סדרתי, ושישאר ויתרכז בכדורגל. [00:54:29] Speaker A: אבל צריך לעשות את ההבדלה בין מחוז קטלוניה, או העיר ברצלונה אפילו, לבין מועדון הכדורגל ברצלונה. בטח תחת ז'ואן לפורטה שהוא חובב ישראל לא קטן, מושקע פה בחברות ישראליות, יש לו חברים ישראלים, ביקר פה בארץ. [00:54:47] Speaker C: גם האירופי עושה. [00:54:49] Speaker A: יפה, אז המועדון שאנחנו אוהדים, ברצלונה, הוא ממש לא אנטי ישראל, ההפך הוא הנכון. [00:55:00] Speaker B: תרמית זה אנחנו יודעים כמה המועדון שמח לעזור, שביקשנו במקרים רבים אחרי השביעי לעשירי. [00:55:06] Speaker C: מילה אחרונה בנושא, בברסה, אתה יודע, כשאנחנו יודעים שההנהלה שלנו מבינה עניין בישראל או שניים, מבינים שגם לדגל הפלסטין יהיו אנשים שיקבלו איזה סולידריות עם הדבר הזה, וזה גם יעורר אנטגוניזם בקרב הספרדים הלאומיים, וכמובן חברות גלובליות שלא רוצות לראות מועדון משתייך איכשהו ל... לצד כזה או אחר הוא פה פוליטיקה. נכון. ושיש כסף מעורב על אחת כמה וכמה, ספונסרים של אמורדון לא רוצים שחקן שפתאום לוקח צד במהלכים גיאופוליטיים, ואני מניח שלא יענישו את למין, ולא יקנסו אותו, ולא ינסו למכור אותו, כמו שהרבה אוהדים בארץ שואפים אליו. [00:55:58] Speaker B: ולא צריך לתלות אותו, ולא צריך לגרום לו לקרוא את הרצועה, רק צריך לתפוס אותו בצד ולהגיד לו, חביבי, תרגיע. [00:56:04] Speaker C: יש ויש, כן, יש ויש, אבל מי שמחזיק את הממון לא ירצה את הדבר הזה, ואני מניח שדברים כאלו כן אולי יועברו בעקיפין או בישיר, בצורה ישירה לנמין, ובאמת נקווה שזה פעם אחרונה. [00:56:22] Speaker B: אני חושב שרוב העולם יראה בזה משהו חד פעמי, הסנטימנט בישראל הוא אחר, גם בישראל זה ילך ויישכח ככל שתתקדם עונה, בהנחה. שזה יהיה עד פעמי ושלא נתפוס אותו פתאום להיות איזה פעיל אנטי ישראלי קיצוני. [00:56:38] Speaker C: לא יודע אם הוא עונה אבל בוא נראה, בוא נראה, ייקח זמן, זו תמונה נצחית בעיניי, לצערי. [00:56:47] Speaker B: בוא נדבר על פריז, היום 20 שנה, היום אתמול בעצם, 20 שנה לגמר המיתולוגי, גמר ה... התקופה, בעצם הזכייה הראשונה שלנו בתקופה הסופר מודרנית במילניום הזה, 2006, הגביע השני שלנו ביחד עם האוזניים הגדולות, הגביע הראשון ב-92, שער ראשון של אתו, שער משווה של ארסנל, לא, הפוך, נכון? [00:57:15] Speaker C: שער ראשון של ארסנל. [00:57:16] Speaker B: שער ראשון של ארסנל, שער משווה של אתו ושער... [00:57:19] Speaker A: אם אני לא טועה זה היה סול קמבל אפילו, שגם שם היא קמבל. [00:57:25] Speaker B: אוליאנו בלטי שהוא ולא אחר ברזילאי ממוצא איטלקי או איטלקי ממוצא ברזילאי מה שאתם רוצים שהוא ולא אחר היום מאמן בארסה אתלטיק המכונה בארסה בית. [00:57:37] Speaker C: ראית היום את הכתבו במאניה על זה של מה השחקנים עושים היום? [00:57:42] Speaker B: כן כן מצחיק נורא מצחיק נורא. [00:57:43] Speaker C: מה אתה אומר על זה? מה אתה אומר על סאנטי אסקרו? [00:57:46] Speaker B: לא נהיו מאמנים גדולים אגב אף אחד מהם. [00:57:49] Speaker C: אולי צ'אבי, צ'אבי עשה דברים משלו. [00:57:53] Speaker B: צ'אבי, כן, אבל גם בלי קבוצה היום. רפה מרקס, שעוזר מאמן מקסיקו. [00:57:58] Speaker A: חכה, איניאסטה רק מתחיל את דרכו. [00:58:02] Speaker B: רגע, הכל בסדר, אבל עוד לא. [00:58:04] Speaker C: רפה מרקס מיועד להיות מאמן נבחרת מקסיקו אחרי המונדיאל הזה. הוא בעצם יקודם עם עזרת עוזר המאמן. נראה לי שהכי מפורסם, במרכאות, מה... קריירה זה סמואל אתו עם יושב ראש התאחדות הקמרון. [00:58:22] Speaker B: אגב, גם ון בומל נדמה לי שהוא היה עוזר מאמן של ברט ברכלד שלו, הונדיאל 2010, לא הוא שיחק בעצם, הוא היה קפטן, סליחה טעות שלי, הוא היה קפטן של אותה נבחרת הולנד 2010, אז יכול לקחת את זה אחורה, וגם הוא לא מאמן. [00:58:40] Speaker C: לא, הלך לאימון ולא מאמן עכשיו, כן, בפועל. [00:58:43] Speaker B: ראיתי שמי מאמן נבחרת אלבניה, אני כבר לא זוכר מי. צילביניו. כן, אגב, נבחרת לא רעה, אבל לא עושה שם נפלאות. [00:58:52] Speaker C: כן, כן. אתה זוכר את הגמר הזה? כאילו, אני פאקינג בהלם שזה עברו 20 שנה. עברו 20 שנה. והתצוגה של ויקטור ולדז. שהרבה אנשים אוהבים לשכוח. ויקטור וולדז הביא לנו את הגביע הזה. [00:59:11] Speaker B: אגב, גם שלוש שנים אחרי זה, נגד מנצ'סטר אונייטד, אם הוא לא פותח את המשחק בשתי הצלות, אין גביע. [00:59:18] Speaker C: אני חושב שפה זה היה יותר דרמטי, כי זה היה שלושה מצבים שטיירי הנרי במחצית הראשונה, עוד מצב שטיירי הנרי במחצית השנייה, הנרי קלארסון, סליחה, לא הנרי קלארסון. לונברג, לונברג מהצד השני, שוודי שוודי, לונברג מהצד השני גם עשה, הם לא כל [00:59:37] Speaker B: כך דומים כמה שאני זוכר, שוודי שוודי, כן אבל הם לא דומים, בסדר, ואז [00:59:46] Speaker C: החילוף המנצח של איניאסטה שרייקרד הכניס, במקום ון בומל, אותו ון בומל, שהסריח למגרש, ורונלדינו במשחק לא טוב בגמר של כל הגמרים, כן, לא היה טוב, חלק מההמשך אחר כך במונדיאל גם לא היה משהו, אבל אתו היה שם וז'וריאנו ולטי היה שם ולארסון כמובן, אחד הגיבורים. [01:00:11] Speaker B: זו הייתה עונה אבל שהיה ברור שברסה היא הקבוצה הכי טובה באירופה. [01:00:15] Speaker A: נכון, למרות שהיא התקשתה מול מילאן כבר בחצי עדות. [01:00:19] Speaker B: לא, לא, אני לא מדבר על התוצאות, היה ברור שברסה קבוצה מעולה שצריכה לקחת את אירופה, או לא, סטטיסטית עד אז זה לא קרה הרבה, גם בעונות טובות, כולל ב-94. [01:00:29] Speaker A: נכון שאנחנו הגענו על גלי מומנטום של ניצחונות אדירים בקלאסיקו, ורונלדיניו פריים, והייתה תחושה שזה צריך להיות של ברסה. [01:00:42] Speaker B: היה קוסם, היו קוסמי משנה, צ'אבי, ניסטה, מסי הצעיר, שגם לא שיחק בסוף. [01:00:48] Speaker A: אבל אם אני אגיד לך בכנות, אם אני אגיד לך בכנות למשל, כשהגענו לגמר ב-2011 לצורך העניין, או ב-2015, אני הגעתי עם יותר ביטחון מאשר לגמר של 2006. [01:01:02] Speaker B: אבל כי זאת כבר הייתה קבוצה מיתולוגית. בואו נסכים, הקבוצה, אלופה של 2006 היא אלופה הכי חלשה מבין החמש שהיו לנו מבחינת טיב הקבוצה. זאת לא הייתה קבוצה מושלמת, זאת הייתה קבוצה חדשה יחסית שהורכבה באותה שנה. או שנה לפני זה, עם דקו שהגיע מזה, ועם ז'ולי, ועם רונלדינו שכבר היה יותר ותיק אצלנו, עם מסי הצעיר, עם איניסטה שרק התחיל לפרוח, זאת אומרת זה לא היה קבוצה, עוד לא היה בתשלמות של 2009-2011, בטח לא 2015. [01:01:32] Speaker C: נכון, היא גם לא הייתה קבוצה עם שחקן וולד קלאס בכל עמדה, כן? ולגר וכל אלה. פקינו לגר, פתח וגמר לי כת-אלופות, והיום הוא מורה בבית ספר, בכפר שלו. [01:01:49] Speaker B: עם כל הכבוד, מצבו יותר טוב מג'רמי מטייה, שלקח טראבל כמה שאני זוכר, אבל נכון, לא טועה, הוא לקח טראבל, כן, כן, הוא לקח טראבל, הוא אפילו שיחק, אבל אני חושב שהקבוצה ההיא, היא לא הייתה מושלמת. אבל כמו שאנחנו מדברים על לבנדובסקי ואנחנו אומרים לבנדובסקי הוא זה שלימד אותנו בחזרה איך לנצח, זאת הייתה הקבוצה שלימדה בחזרה את ברסה איך לנצח באירופה, ו-2006 אפשרה את 2009 ו-2011 ו-2015, זה הקבוצה שהתחילה את השושלת, זאת אומרת אי אפשר להתעלם מזה. [01:02:28] Speaker C: חלק מהבסיס של 2008-2009 היה שם. אבל פפה יצא חנקות את העשבים השוטים. מה שמעניין עוד יותר מזה זה שדקו היה בורג משמעותי אז, והוא ורונלדיניו התחילו בעצם את הדעיכה שלהם אחרי השיא הזה. [01:02:55] Speaker B: ואני הופתעתי לראות שדקו היה בן 28, אני חשבתי שהוא היה אז בן איזה 35, כי אחרי זה הוא כבר לא היה שווה כלום. היה בן 28. [01:03:02] Speaker C: כן, ואחר כך עזב את צ'לסי, ולא היה משהו כל כך באנגליה. כן, כי הוא סוג שחקן מסוים שכנראה מותאם לשיטות מסוימות בשביל להצליח. [01:03:16] Speaker B: למרות שהצליח אצל מוריניו של פורטו והצליח אצל בארסה של רקרט, שיש שתי קבוצות מאוד שונות ב-DNA. [01:03:23] Speaker C: כן, כן, אבל כן חנך עם ניסיון קצת טיניאסטה וקצת ג'אבי. לאו כמובן לא שיחק באותו גמר, נפצע בשמינית נגד צ'לסי. [01:03:39] Speaker B: הוא היה פצוע, כן, השחק גם בחצי, כן, הוא היה בריבה. [01:03:42] Speaker C: כן. כמו שתום אמר, הרבע הזה נגד בנפיקה והחצי נגד מילאן לא היה פרסה בשיאה, כאילו זו הייתה הברקה של רולנדיניו נגד ג'ולי. אפריקה שרוננדינו וג'ולי בסנסירו, ובגומלין הרבה עוד בברסה שוכחים, אבל בגומלין היה שער חוקי של שווצ'נקו, שנפסל בטענה הזויה לעבירה על פויול, ולא הייתה עבירה, ואיכשהו דידנו לגמרי עם 0-0 מסריח, כך שברסה לא הייתה הקבוצה הכי טובה באירופה, מילאן הייתה קבוצה... קבוצה קבוצה, ולהדיח אותה זה לא עניין פשוט. בארסה עלתה בזכות יכולת מצוינת במשחק הראשון. במשחק בגומלין בקמפנוי היה לא נעים לעיניים. [01:04:31] Speaker B: אבל הייתה תחושה שזאת העונה של בארסה. [01:04:34] Speaker A: מילאן לקחה אליפות אירופה עונה אחרת. [01:04:36] Speaker B: בגלל רונלדיניו. מילאן גם הפסידה בגמר עונה לפני לליברפול. [01:04:41] Speaker A: שתי עונות לפני, נכון. [01:04:43] Speaker B: כן, אבל היא הייתה אימפריה. [01:04:46] Speaker C: 2005 אסטנבולו, אסטנבולו 2005. כן נכון, ואנחנו 2006, 2005, נכון. [01:04:51] Speaker B: ועונה אחרי זה היא לקחה עם הצמד של נזאגי, ניצחה את ליברפול כאילו, נקמה. אבל הייתה תחושה, בעיקר בזכות רונלדיניו שצריך לזכור, הוא היה אז, באמת כל מה שאנחנו מדברים על היום, על אמין ועל זה ועל אמבפה, מה שאתם רוצים, הוא היה... הא איט גאיו, הוא היה השחקן הכי טוב בעולם. באותה שנה הוא היה השחקן הכי טוב בעולם, חד משמעית, לא היה על זה ויכוח בכלל. הוא הגיע למונדיאל בתור המלך שהיה צריך לקחת את המונדיאל, מה שקרה אחרי זה כבר סיפור אחר, אבל כשהם הגיעו לרבע, כן, הם לא התרסקו בזה, אבל הייתה תחושה שברצלונה היא מצליחה להעמיד שילוב של שחקנים טובים וגם בהגנה טובה וכולי. וכוכב ענק מעון אבינו. [01:05:36] Speaker C: ובאמת היא בריאיון שלשום, ששאלו אותו על 20 שנה לגמר, הוא אמר שהייתה תחושת שובע משמעותית אחרי הגמר הזה, ומשם דברים התחילו להתפרק. והוא אמר, כאילו, את הדבר הכי קלישתי שיש, קשה מאוד לרצות לנצח אחרי שאתה זוכר בדברים הכי חשובים שיש. זה רק מעמיד את כל ההישגים המדהימים של השחקנים הכי גדולים באמת, צ'אבי ניאסטה, לאו, בוסי, כולם. הרעב הבלתי מתפשר להמשיך לאכול תארים גם אחרי שאתה זוכר באמת באמת באמת הכל. [01:06:19] Speaker B: אתה גם קבוצה של, לא כל נכון מאוד, זאת הייתה קבוצה של טיפוסי בעייתי, זאת אומרת. הצמד הזה של דקו ורונלדיני או כמה שהם גאונים על המגרש, זה טיפוסים מאוד בעייתיים מחוץ למגרש, וזה הספיק להם, וב-2007 הם כבר הפכו פחות או יותר לשחקנים לשעבר, וממש ככה, וב-2008 הם כבר לא היו בקבוצה. זאת אומרת, זה בסך הכל שנתיים אחרי הגמר הזה, אף אחד מהם כבר לא היה בקבוצה. [01:06:48] Speaker C: שני קיצים אחר כך, נגמר הסיפור. [01:06:51] Speaker B: שזה דרמה, זאת אומרת זה לא דבר שכל כך טריוויאלי, מה גם שהם שניהם היו צעירים, שניהם פחות או יותר באותו גיל, נדמה לי, עוד שניהם היו חבר'ה בסוף שנות העשרים שלהם, בסך הכל יכלו לתת עוד 3-4-5 שנים יפות. [01:07:05] Speaker A: אבל בוא נעבור למה ששי אמר, לדליקטס הזה שפלורנטינו הכין לנו במסיבת עיתונאית. [01:07:12] Speaker B: אני רוצה רק לשים את ה... באמת לא נאריך על זה, אבל זה היה נראה דיקטטור בלי השוואות, אבל... זקן, חולה, מיואש, אחרי שורה של הפסדים נוראיים והקבוצה קרסה תחת הידיים של אוריאל, והוא פשוט עולה במסיבת עונאים מביכה, פורק את כל הזעם שלו על ברצלונה ועל השופטים. [01:07:34] Speaker A: תגידו, לא עלה לכם קצת ארומה של הנשיא קצב? אתם, ערוץ 2. [01:07:42] Speaker B: ממש. [01:07:48] Speaker C: זה הרגיש כמו שנותנים לשיכור הראשי של הבר מיקרופון ורואים לו לדבר. יש, אני חושב שסיבה שהמדרידיסמות, אתה יודע, קסיאס וראול וכל החבר'ה שם, הם באמת מדרידיסמות. איזה גרומות. לתפוס ידיים ולהגיד כאילו, מה, וואט דה פאק זה היה שם, אתה באמת באמת צריך להיות עלוב בשביל לקבל מחמאות. [01:08:13] Speaker B: אבל זה היה כמעט רחמים, לא, זאת אומרת, זה היה, בן כמה הוא פלונטינו? 80 נכון? כן. זה אדם קרוב ל-80, חולה מאוד, אנחנו יודעים שהוא היה חולה מאוד. [01:08:25] Speaker A: גם על זה הוא דיבר. [01:08:26] Speaker B: כן, שהוא לא זה, שעשו אותו... [01:08:28] Speaker A: שהוא לא, הוא אמר שהוא לא. [01:08:30] Speaker B: הוא לא, הוא אמר שלא היה לו סרטן סופני, אבל ידוע שהיה לו סרטן, אין פה חומות. חולה מאוד אחרי תקופה של טיפולים, שבור מזה שהקבוצה שלו באמת התפוררה, זה מפעל חייו, כן? והוא פשוט מאבד את זה מול התקשורת, זאת אומרת, זה שהוא זבל של בן אדם, זה אין לי פה ויכוח, אבל אין אוהד בארסה אחד שאוהב אותו, אבל אני חושב שהוא כבר עבר איזה רמות של ספק, ספק מצב רפואי, פסיכולוגי לא טוב כל כך. [01:09:05] Speaker A: יפה, בוא ניקח את זה שנייה שבוע אחורה, אנחנו מקליטים פודקאסט ואנחנו מדברים על... ההתפוררות, על הקריסה של ריאל מדריד. שי מדבר על מסיבת העיתונאים הביזיונית של ארבלואה שם, ועל איזה שטויות הוא מדבר, ועל איך הוא מהלל את חואניטו, שזו הרוח שלכם. ואז מגיע הבן אדם שהוא האתוס של ריאל מדריד, פלורנטינו פרז, בסדר? זה שהטביע את הקונספט של הגלקטיקוס. שם את זה בתור כאילו הפרונטליין של המועדון הזה ופשוט מראה עד כמה האליטיזם שמשייכים להם, עד כמה החוסר מודעות שאנחנו כאוהדים מרגישים שיש להם, זה אשכרה ככה, זה פר אקסלנס ככה. [01:10:01] Speaker C: אני פה במקרה הזה ספציפית, אני לא חושב שה... כל ההודים שלהם עם פלורנטינו. אתה ראית אגב את הבאנרים שהיו במשחק הבית האחרון שלהם, שהוא הסיר מהר מאוד, אבל יש ממש באנרים שקראו לו להתפטר ובאנרים מושקעים, כן? אני די בטוח שיש בקרב אוהדי מדריד השפויים, הוא הביך אותם. נתחיל לדבר על זה ששדדו להם שבע אליפויות. הוא לפני הבחירות, נכון? [01:10:32] Speaker A: אבל גם זה, הבחירות האלו. [01:10:34] Speaker C: שנייה, שנייה. שבע אליפויות. זה שהוא אמר שלא באתי לכדורגל הספרדי כדי לראות שופטים שמתעשרים על החשב מהכסף של ברצלונה. מתי אי פעם נשיא ריאל מדריד, נשיא מועדון ג'נטלמני, וואטאבר? אומר דברים כאלה, ואתה יודע, אמרו שהמחלקה המשפטית של בארסה בוחנים דברים כאלה, לא נראה שיעשו מזה כלום. אם לפורט היה אומר דבר כזה... [01:11:02] Speaker B: למרות שחובת ההוכחה עלה, זאת אומרת, זאת דיבה. [01:11:06] Speaker C: אם לפורט היה אומר דבר כזה, אם לפורט היה אומר דבר כזה, לדעתי היה סמסוף ושמחו הרבה יותר גדול במדריד. רק למין אמר, אתה יודע, לפני הקלאסיקו ההוא, שהוא אמר, הסכים למשפט שאיבאי אמר לו, שמדריד שודדת ובוכה. הם עשו מזה קרקס שלם. [01:11:21] Speaker A: הצביעות שלהם פשוט זועקת לשמיים. [01:11:24] Speaker C: לצביעות אין ספק. תום, לגבי הבחירות, כן, הוא אמר שהוא מכנס בחירות. תקשיב, זה שנה וארבע אחרי שהוא זכה בבחירות הקודמות, שבהן הוא היה רק מועמד היחיד, וכל זה נובע מחוקים דרקוניים שהוא בעצמו הציב, אם אתה רוצה להיות מועמד לנשיאות של מדריד. אתה צריך להיות פלורנטינו. עכשיו ספרד, 20 שנה סוסיו. [01:11:49] Speaker B: שהשם שלך מתחיל בפיי, שהמשפחה נגמר בסמך. [01:11:52] Speaker C: ועימון עצמי של 200 מיליון יורו, שהוא לא מסתמך על הלוואות או עזרה של גופים אחרים. נזיל. חוברים עליך, רון נזיל של 200 מיליון יורו. [01:12:04] Speaker B: על פי פורבס, כמה לדעתכם ההון של פלורנטינו, מי יודע? [01:12:08] Speaker A: מיליארדר, פלורנטינו מיליארדר, אוקיי? [01:12:11] Speaker B: פלורנטינו יש בערך 7.5 מיליארד. יש [01:12:13] Speaker A: לו את אחת מחברות הבנייה הגדולות ביותר בספרד ובעולם בכלל, אוקיי? הוא מיליארדר. אין הרבה אנשים שיכולים לעמוד בחוקים האלו. אז גם זה שהוא אומר, הנה, אני שם את עצמי לבחירות, זה גם קיקיוני, זה גם לא אמיתי. וזה מה שמרגיש לנו כאוהדי פרסה, שהכל פארסה. באמת, הוא בא ומדבר על זה שהם מחברים עכשיו דוח של 500 עמודים שהם יגישו לוופא? מה יש בדוח הזה שהם יגישו? את כל העוולות שנעשו למדריד ודברים שנעשו לטובת ברסה? כי אפשר לכתוב דוח של 2,900 עמודים בדיוק בכיוון ההפוך. בחייאת, זה בדיוק מראה את מה שהרבה מאוד מהאוהדים של מדריד מרגישים, וגם אוהדי ברצלונה יודעים להגיד. להגיד שהוא נראה סנילי, הוא נראה לא במיטבו. ראינו את המערכון הזה שעשו עליו בקרקוביה, אם אני לא טועה, עם השיר. תקשיבו, זה באמת פתטי. אז זה הסיפור, אבל טום... וזה [01:13:17] Speaker B: היה אשכרה הנשיא קצב. טום, זה היה שר בעל... זה אדם שאני מתאהב אותו, שאני וכולנו מתאהבים אותו, אבל פעם עוד היה מה, אתם יודעים, להילחם מולו ולפחד ממנו וזה, זה... זה גלגול, כמה אנחנו מסתובבים, פלורנטינו פרס, איזה 25 שנה בערך מאז שהוא נשיא ריאל, משהו כזה, פלוס מינוס, כמעט שלושה עשורים, כמעט עם הפסקה קטנה. זה בן אדם שהגיע באמת לשלב פתטי מאוד בחיים שלו, הוא נראה זקן, חולה, מבולבל, רוטן, באמת, כמו שלפעמים קשישים רוטנים ולא תמיד יודעים על מה. זקנתו מביישת מאוד את נעוריו, ולא משנה גם את נעוריו, הוא היה חלה, אבל שוב, לפחות הוא היה רהוט יותר, הוא ידע מה הוא אומר. אני חושב שלטובת ריאל, אם הם רוצים באמת לא להביך את עצמם עד הסוף, פה דיברנו על הנזקים של המין גורם, אני חושב שפרונטינו גרם יותר נזקים השבוע לריאל. בוא, הוא לא ילך [01:14:15] Speaker A: לשום מקום, יעוז. אני רק אגיד לך, האנקדוטה [01:14:18] Speaker B: האחרונה... יכול להיות שהוא לא ילך, אבל הוא לקח את המועדון שהוא כל כך... שזה מפעל חייו. בוא לא נתווכח, הוא מפעל חייב כמו שלפורטה, מפעל חייב ברצלונה, ככה מפעל חייב ריאל, והוא עשה מהמועדון הזה צחוק, הוא הפך אותו לבדיחה של אירופה היום. [01:14:31] Speaker A: אז אני רוצה להגיד שני דברים, שתי אנקדוטות אחרונות. קודם כל תסתכלו על הדיקליין הערכי הזה, על הירידת, אמרתי בפודקאסט הקודם, מועדון שהעלה את נכסיו, אבל ירד מערכיו. שימו לב לסרגל הזמן של השנתיים האחרונות. זה טנטרום בבלון דה אור, זה טנטרום בגמר גביע, זה טנטרום בסופר קופה, זה האשמות שווא על העניין הזה של נגררה אחרי שהוכח פעם אחר פעם שאין שם בשר אמיתי, ועכשיו אנחנו רואים את, סליחה, זה לזרוק את שווי אלונסו קיבינימט לכלבים עם המקרה הזה מול ויניסיוס, ואחרי זה מה שקרה שם בסופר קופה שהם בפה עשה לו בושות, ואחרי זה גם להתקין את הבובה הזאת ארבלואה, שזה באמת כל מסיבת עיתונאים שלו יותר מגוחכת מהשנייה, את המריבות בתוך חדר ההלבשה ואת ההתפוררות, וזה מועדון שבאמת is spiraling out of control, אנחנו מחככים ידיים בהנאה, [01:15:28] Speaker B: אבל... זה לא אומר שעונה הבאה הם לא יחזורו לקבוצה אדירה, בואו נזכיר. נכון, [01:15:33] Speaker A: נכון, נכון, את החומר שחקנים יש להם, ולך תדע מה מוריניו יעשה מזה אם הוא באמת יהיה שמה, אבל מה שכן, אני כתבתי בתגובה לאיזה חבר שאני... בתור אוהד בארסה ואני לא רוצה לנכס אותנו, באמת, אני לא רוצה לנכס אותנו ואני לא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל זה שאין שם... שקול מילים. רגע, זה שאין שם, שי עושה לי נו נו נו, זה שאין שם חשבון נפש והם ממשיכים עם הזחיחות הזאת והם ממשיכים עם האליטיזם הזה ועם הניתוק הזה, לאו דווקא רע לי לראות את זה. מה זה אומר בהמשך? אני לא יודע. רק רוצה להבהיר [01:16:10] Speaker B: לכם, ואני לא מייצג את פלורנטינו, הוא אפס, אבל שנתיים אחורה, בארסה מביכה את עצמה, נפרדת מצ'אבי במהלך מביך ונוראי, ואנחנו פה קוטלים גם את לפורטה. ריאל מסיימת בדיוק צ'מפיונס שני בשלוש שנים, פלוס אליפות, ופלורנטינו הולך בקיץ ומביא את השחקן הכי טוב בעולם, הם בפורטה. ואז מאותו רגע הכל מתחרבש לו, הוא נהיה חולה, הוא מפשל, הקבוצה דועכת, אפס תארים בשנתיים. מה אתה אומר, שזה כמו איקרוס? הם עפו [01:16:44] Speaker A: קרוב מדי לשמש? אני אומר, אני אומר, [01:16:45] Speaker B: הרכישה הזאת שלהם בפה? א', אני חושב שכן, אבל הבן אדם שבור. הבן אדם, הכל מתחרבש לו בין הידיים, הוא מוצא את עצמו באמת בסוף העונה עם ארבלו הליצן הזה על הספסל. והוא פשוט מאבד, הוא מאבד את הברקסים שלו, והוא, אני אומר, מביך את עצמו, פוגע בפרנדה, במותג הזה שנקרא ריאל, שזה מותג שווה הרבה מאוד כסף. ולומר אמן. ואני חושב, כן, שאם הוא יישאר בריאל, הוא עשוי לקבל החלטות לא טובות. [01:17:16] Speaker A: הוא לא הולך לשום מקום, אני לא חושב שהוא הולך לשום מקום, אין מישהו שיזיז אותו. [01:17:20] Speaker B: אז התחושה שהוא כבר לא חייב... ושוב, זה קורה, האיש בן 80, מאחל לו עד 120, אבל נדמה לי שהוא כבר לא חד כמו שהוא היה בגיל 60, נאמר ככה. אני חושב שהוא איבד משהו, וחילה הוא תמיד היה, אבל לפחות הוא ידע לקבל החלטות לא רעות, נדמה לי שגם את זה הוא איבד. בוא [01:17:43] Speaker A: נראה, בוא נראה, בוא נראה, אתה יודע, תתחיל עונה הבאה, בוא נראה מה יהיה שם. יש להם חומר שחקנים טוב בסך הכל, אמנם לא כל כך מאוזן, לך תדע מה The Special One יעשה [01:17:56] Speaker B: שם. אני לא יודע, החזרה הזאת למוריניו, אנחנו ניגע בזה, אבל בדיוק דיברנו היום על הקדנציה השנייה של ונחל בברסה, שהייתה אחרי שלוש שנים, כמה מביכה היא הייתה, לא הרבה זוכים, אבל גם אחרי זה הייתה קדנציה שנייה של... רינוס מיכלס אחרי שהוא הפך את הקבוצה בשנות ה-70, הייתה לו קדנציה שנייה שגם לא נראתה טוב כל כך. הקדנציות השניות האלה לא תמיד נראות טוב, של אנשלוטי נראתה יותר טוב, אבל אני לא בטוח שמוריניו היום הוא מאמן יותר טוב ממה שהוא היה אז, שהוא נכשל בריאל מדריד. אז, אבל, פתרונים לפרק. עוד משהו שלא נעשינו, פודקאסט קצרצר ככה על garbage 2. מה זה קצרצר? אלוהים ישמור. כן, אלוהים ישמור. בסדר, זה garbage 2, שבוע הבא משחק אחרון, אחרי זה אנחנו ניגע קצת בסיכומי עונה, שי ותום. שנה שעברה כעסו עלינו שלא סיימנו את סיכומי העונה בגלל מלחמת 12 ימים. ביוני, אז השנה אנחנו נעשה מאמץ לסיים את סיכומי העונה, לעשות את זה מהר. דום ושי, תתחילו להכין כבר את הציונים שלכם, לא קל. ואני גם אומר לאוהדים, יהיה עונת מלפפונים מעניינת, זאת אומרת אם יהיה פייר פליי יהיה מעניין, כי מלא שחקנים על המדף, יכולים להימחר, יכולים להישאר. נזכיר שמות, קונדה והרה רוחו וקסדו ופרן ולבנדובסקי שעוזב בטוח וטרשטגן שצריך לצעוק, המון המון דברים מעניינים בקיץ יקרו ועוד לא דיברתי על מי שיגיעו. נחמד לראות אותו את בארסה בתקופה האחרונה, לא? נחמד [01:19:47] Speaker C: ובוא נהיה חישה. טוב, בסדר, אל תכעס. [01:19:52] Speaker B: אז זה השלב, קודם כל להגיד תודה לשותפים שלנו, אסטרי אדם. הבירה עם הכוכב, זה השלב להגיד תודה לחיילים ששוברים עלינו, תודה לנועם ביתן הרענני שהביא מקום שני באירוויזיון, שנה הבאה שיצרף בלם בחלוץ אולי יביא גם מקום ראשון, מי יודע, וזה הזמן להגיד לך תודה, האיש והאגדה שכתוב פה תחת השם ג'ורד מרטין אבל זה בעצם שי פעל, תודה רבה יועז, מזל טוב לאח שלנה שהתחתן. כן, עד 120 בחיים ובחתונה ובכלל. ותודה לך, תום, רצינו, אמרנו, רצינו להגיד מרמת לבנדובסקי, זה כבר לא יקרה. אז תום רוזן, ואז מרמת רפיניה. אז [01:20:38] Speaker A: אני אגיד תודה רבה, ותודה רבה גם [01:20:40] Speaker B: ללבנדובסקי. תודיע בקיבוץ שזהו, אפשר להוריד את ה... מי שלא יודע, בקיבוץ כל שבוע מחליפים את השלט לפי ברצלון. אז את השלטים של לבנדובסקי אפשר למחזור, כי זה כבר נראה כבר לא רלוונטי. זהו, נמצא את המקום לשים אותם. תמצאו משהו אחר. המון תודה לרוברט לבנדובסקי על ארבע שנים מופלאות. תודה לכם שאתם איתנו, שמאזינים לנו והולכים איתנו גם בפודקאסטים הארוכים האלה. וכמו שאומרים שי ותום, שיהיה ויסקה בארסה. [01:21:11] Speaker C: ויסקה בארסה. יאללה ביי. ויסקה בארסה. ויסקה ישראל, תום תראה פרוג'קט הלמרי, [01:21:17] Speaker B: ביי. אחי ויסקה ישראל, ביי. ראיתי, אהבתי, ביי.